פסק דין
התביעה שבפני היא בעקבות תאונה מיום 30/12/07 , בין רכב המבוטח אצל התובעת 1 ובבעלותו של התובע 2, לבין רכב המבוטח אצל הנתבעת 1 ובבעלות של הנתבע 2. הצדדים נחלקו באשר לאחריות לתאונה. להלן טענותיהם כפי שהובאו בכתבי התביעה, ההגנה, נספחיהם ובבית המשפט:
לטענת התובעים, בתאריך הנ"ל, נהגה אשת התובע 2 בכביש מספר 4, לכיוון דרום, כאשר מעט לפני מחלף אשדוד בעת שנסעה בנתיב הימני שמעה והרגישה פגיעה ברכב וראתה כי הנתבע 2, פגע בצידו השמאלי של רכבה.
הנהגת ברכב התובעת, גב' מרינה טוביאש, העידה בבית המשפט באשר לנסיבות קרות התאונה.
לדבריה, כאשר הרגישה כי רכב מהנתיב השמאלי פגע בה, היא החלה לצפור, אך הנהג ברכב הפוגע תחילה לא עצר. לאחר שעצר והתבקש מספר פעמים לתת את פרטיו, הוא נענה. הוא סירב לרשום את פרטי הנהגת ברכב התובעת בטענה כי הוא נרגש מידי.
מחקירתה הנגדית של גב' טוביאש, עלה כי, היא נסעה בנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד. לטענתה, הבחינה ברכב הנתבעת, טרם התאונה, כאשר נסע בנתיב השמאלי ולדבריה, הוא לא היה
בטוח בנסיעתו, מכוון שהבחינה כי "התנדנד קדימה ואחורה". הנהג פגע בחלק השמאלי אחורי של רכב התובעת.
ביתה של הנהגת ברכב התובעת, הגב' גוליאן טוביאש, העידה בבית המשפט, באשר לקרות התאונה. לדבריה, תחילה הנהג ברכב הנתבעת לא עצר ורצה לברוח.
מחקירתה הנגדית של גב' טוביאש, עלה כי, האירוע התרחש כאשר רכב התובעת היה בנתיב הימני.
התובעים תמכו תביעתם בחוות דעת שמאי, בפירוט הנזקים, בתמונות ובחשבוניות.
לטענת הנתבעים, ביום האירוע נסע רכבם בנתיב הימני בסמוך למחלף אשדוד, כאשר לפתע הגיח רכב התובעת מימין וסטה שמאלה אל תוך נתיב נסיעת רכב הנתבעים והתנגש בכנף צד ימין של רכב הנתבעים.
הנהג ברכב הנתבעת, מר שלמה דנינו, העיד בבית המשפט באשר לקרות התאונה. לדבריו, הנהגת ברכב התובעת עקפה את רכבו מימין. ולטענתו, רכבו כלל לא נפגע.
מחקירתו הנגדית של מר דנינו, עלה כי, הנהגת ברכב התובעת עקפה מימין ולא הספיקה לפנות ימינה, ולכן פגעה בדלת רכבו האחורית.
לדבריו, כאשר ארעה התאונה הוא עצר עם רכבו במקום, ולא המשיך בנסיעה.
הנתבעים תמכו תביעתם בהודעת התאונה
ב"כ התובעת, בסיכומיו, טען כי, הפגיעה מתיישבת עם העובדה כי רכב התובעים נסע בנתיב הימני וכי המהירות הייתה סבירה. זאת בניגוד לדבריו של נהג הנתבעת לפיו, הנסיעה הייתה במהירות 20 קמ"ש ובנתיב הימני.
ב"כ הנתבעים, בסיכומיה, טענה כי, התובעת לא הרימה את הנטל להוכחת מאזן ההסתברות. לדבריה, עדת תביעה 2 העידה כי התאונה ארעה בסמוך להתמזגות נתיבים, לעומת זאת, עדת תביעה 1 העידה כי התאונה ארעה כמאה מטרים לפני התמזגות הנתיבים.
בנוסף, עדת תביעה 1 טענה כי רצתה לפנות ימינה לאזור תעשיה אשדוד, ולעומתה טענה עדת תביעה 2 כי היה בכוונתן להמשיך ישר.
לדבריה, רכב התובעת ניסה לעקוף בעת התמזגות נתיבים, כאשר נהגת התובעת הבחינה בכך, היא סטתה ימינה, ולכן הנזק מתאים לתרחיש זה.
לאחר ששמעתי את כל העדים ועיינתי בכל כתבי הטענות ובנלווים להם, מצאתי לקבל את התביעה.